תבור נ' ישראל 10 - שידורי הערוץ החדש בע"מ ואח'

החלטה

בעניין: בקשה להורות למשיבות להשיב על שאלון

התובע שלח לשתי הנתבעות שני שאלונים שנוסחם זהה. נציגה מטעם נתבעת מס' 1 השיבה לשאלון. התובע מבקש כי אורה לנתבעת מס' 1 להשלים תשובותיה, וכי אורה לנתבעת מס' 2 להשיב לשאלון.

באשר לבקשה להורות לנתבעת מס' 2 להשיב לשאלון:

מעיון בכתב התביעה עולה כי הטענות העובדתיות והמשפטיות מיוחסות לשתי הנתבעות כאחד. שתי הנתבעות הן חברות. שני השאלונים שנשלחו הינם זהים. בנסיבות אלה איני מוצאת טעם בחיובה של נתבעת מס' 2 להשיב אף היא לשאלון, שכן מדובר בכפל הליכים שאין לו הצדקה. לפיכך הבקשה בנושא זה נדחית.

באשר לבקשה להורות לנתבעות להשלים תשובותיהן לשאלון:

חיובם של בעלי הדין להשיב לשאלונים נועד למטרה משלושת: האחת – קבלת מידע מבעל הדין היריב, שיסייע למבקש בהוכחת טענותיו; השניה – השגת הודיה מהיריב; השלישית – חסכון בטרחה ובהוצאות הכרוכות בהבאתם של עדים (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא הוצאה לאור בע"מ, תשס"ט-2009).

אמת המידה לעניין שאלונים נקבעה בתקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). תקנה זו קובעת לגבי השאלות המותרות בשאלון את מבחן הרלבנטיות. להוראותיה מצטרפת הוראת תקנה 120(ב) לתקנות, לפיה צו למתן תשובות לשאלון ינתן מקום בו סבור בית המשפט, כי יש בכך צורך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך בהוצאות.

לאורם של עקרונות אלה אבחן את בקשת התובע.

שאלה מס' 1:

אני מורה לנתבעות להוסיף ולפרט אם האישור מבתה של יפה ירקוני התקבל בכתב אם לאו. ככל שניתן אישור בכתב – יש להעביר העתק ממנו לתובע. אחרת – יוסיפו הנתבעות ויפרטו מיהו הגורם אשר מסר למצהירה מטעמן את התשובה.

שאלה מס' 2:

אני מורה לנתבעות להוסיף ולפרט מיהם המפיק והתחקירן של התוכנית הספציפית נשוא סעיף 10 לכתב התביעה. אינני מחייבת את הנתבעות במסירת מספרי תעודות זהות שלהם וכתובותיהם.

שאלה מס' 3:

אני מורה לנתבעות להשיב לשאלה.

שאלה מס' 4:

בשלב זה אינני מחייבת את הנתבעות במתן תשובה לשאלה זו.

אוסיף לדון בעניין, לרבות בעתירתו החלופית של התובע לפצל את הדיון, בקדם המשפט.

לנוכח התוצאה שאליה הגעתי ישא כל צד בהוצאותיו בבקשה זו.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ב, 21 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.